גזר דין בתיק ת"פ 3511-05

1.         הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום כדלקמן: התפרצות לבניין בכוונה לבצע גניבה, עבירה על סעיף 407(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"החוק"); גניבה, עבירה על סעיף 384 בחוק; היזק במזיד לרכוש, עבירה על סעיף 452 בחוק וקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה על סעיף 499(א) בחוק.

2.         עפ"י עובדות כתב האישום, בתאריך 9/8/2005, בשעה 17:00 או בסמוך לכך, חבר הנאשם בצותא חדא עם ציון פימה (להלן: "ציון")  ועם שמעון דיין (להלן: "שמעון") וקשר עימם קשר לפרוץ לביה"ס ממלכתי ט' בעיר מודיעין (להלן: "ביה"ס") לשם גניבת מזגנים לרבות מנועיהם. במועד שאינו ידוע למאשימה, קודם ליום 9/8/2005, התקיימה שיחה בין הנאשם לבין ציון בה אמר הנאשם לציון: "בוא תעבוד איתנו, אנחנו גונבים מזגנים". בהמשך לכך, בתאריך 9/8/2005, בשעה 21:00, אסף הנאשם את ציון ברכבו מצומת אשקלון ובמהלך הנסיעה אמר לציון שהעבודה בטוחה ושעבור הפריצה ייתן לו 20% מרווחי מכירת המזגנים הגנובים. עוד אמר לו כי ברכב הטנדר שעליו יעמיסו את הרכוש הגנוב ינהג שמעון. בהמשך לאמור לעיל, בשעה 22:30 או בסמוך לכך, נפגשו השלושה בסמוך לביה"ס כאשר שמעון מגיע למקום ברכב מסחרי שמספר הרישוי שלו הוא 14-419-19 (להלן: "הרכב"). בהמשך לכך פרץ הנאשם בצוותא חדא עם האחרים לביה"ס בכוונה לבצע גניבה, זאת בכך שהשלושה נכנסים לתוך ביה"ס, עולים על גג המקום וגנבו שישה עשר מנועים של מזגנים אשר היו מותקנים במקום, זאת תוך שהם חותכים את צינורות המזגנים ממקומותיהם. בהמשך ריכז הנאשם את הרכוש בנקודה מסויימת בביה"ס, קשר אותם בחבל בצוותא חדא עם שמעון וציון, ושלשל אותם מטה במטרה להעמיסם על הרכב שחנה בסמוך לביה"ס.

3.         בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי המדובר ב"שור מועד" שכן לחובתו של הנאשם 12 הרשעות קודמות אשר כוללות 42 תיקי פ.א בעבירות רכוש, התפרצויות שונות, זיוף,התחזות, החזקת רכוש החשוד כגנוב, מרמה ואלימות. את העבר העשיר רכש הנאשם תוך שביצע עבירות בכל רחבי הארץ ונשפט בבתי משפט שלום ומחוזי במקומות שונים בארץ. כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי שהינו חב הפעלה למשך 7 חודשים מת"פ 1416/04 (שלום ראשל"צ), מאסר אשר הוארך בת"פ 1953/06 (שלום אילת), זאת לאחר שהנאשם הורשע בהסגת גבול ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. 

הנאשם במעשיו סיגל לעצמו אורח חיים של פשע והמשיך לבצע פשעים למרות מאסרים שריצה בפועל אשר מצטברים לכ-7 שנים, ולמרות מאסרים על תנאי התלויים ועומדים כנגדו. בתי משפט שונים, אולי מתוך רחמים ותקווה כי ישנה דרכיו, תקופות מאסר שנגזרו על הנאשם, אך בתמורה לכך חזר הנאשם לדרך הפשע.

על ביהמ"ש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני זה של הנאשם, תוך שימת לב לכך שהנאשם ניהל הליך הוכחות שהינו הליך סרק, בזבז זמן שיפוטי יקר חרף העובדה כי מדובר בתיק ישן משנת 2005, ולבסוף נמצא אשם בדין.

הנאשם עמל רבות וקשות לשם גניבת 16 מנועי מזגנים ועשה זאת בצוותא חדא שזו נסיבה לחומרה.

רבות דובר על הקלות בביצוען של עבירות רכוש ובקושי לגלותן. אין מי היכול לאמוד את עוגמת הנפש, הכעס וחסרון הכיס שנגרמים למי אשר נפגע מעבירות אלו. אין לראות בעבירות אלו גזירת שמיים ובפסיקה ניתן לראות החמרה בענישה בעבירות מסוג זה שביצע הנאשם.

אשר על כן, עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר משמעותי בפועל, הפעלת מאסר על תנאי חב הפעלה במצטבר, מאסר על תנאי צופה פני עתיד, קנס משמעותי ופיצוי למתלוננים.

4.         בטיעוניה לעונש טענה ב"כ הנאשם כי לנאשם אומנם 12 הרשעות קודמות, אך יש לתת את הדעת לכך שהרשעתו האחרונה הינה משנת 2006 וכן כי העבירה עליה עומד הנאשם לדין היום הינה משנת 2005.

הנאשם ושותפיו נתפסו בכף בעת המעשים והרכוש הגנוב נתפס עימם במעמד האירוע. יש לתת על כך את הדעת כיוון שמרגע שנתפס הרכוש הרי שאין פגיעה כלכלית וכן לא מדובר בפגיעה בפרטיות של הנפגעים שכן המדובר בהתפרצות למקום שאינו מקום מגורים.

על ביהמ"ש, בבואו לגזור את עונשו של הנאשם, לתת דעתו לטיעון בדבר אחידות הענישה וההתאמה בענישה בין הנאשם לבין מי שהיו שותפיו. ציון נידון לארבעה חודשי עבודות שירות וללא קנסות או התחייבויות. שמעון נידון נידון לשישה חודשי מאסר בפועל וקנס של 1,000 ש"ח. לא יהיה זה מידתי להפעיל כנגד הנאשם מאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו ולהטיל עליו בנוסף מאסר ממושך בפועל.

הנאשם הינו אב לחמישה ילדים ובעברו שתי תאונות קשות אשר הותירו אותו בעל נכות מוכרת. אלמנט ההרתעה שבענישה פוחת ככל שמדובר בעבירה שהתרחשה לפני כשש שנים, וכן הנאשם משוחרר ללא כל תנאי מגביל במשך כל התקופה האמורה מביצוע העבירה ועד היום.

ב"כ הנאשם עתרה בבקשה להארכת המאסר המותנה פעם נוספת ולחילופין הסתפקות בהפעלת המאסר המותנה בלבד ומבלי שיוטל מאסר נוסף.

5.         הנאשם אמר כי הוא סומך על שק"ד של ביהמ"ש.

6.         כאמור, רבות נאמר ודובר בפסיקה על עבירות הרכוש, חומרתן, הקושי בגילויין, עוגמת הנפש וכאב הלב אשר נגרמים לקורבנות העבירה. הקושי הרב בגילוין של עבירות אלו יוצר תחושה של "עליונות" וביטחון בקרב מבצעיה, שכן יודעים הם שרבים סיכוייהם לחמוק מחומרת הדין אל מול הסיכוי הנמוך כי ייתפסו ויישאו בהשלכות מעשיהם. תחושה זו שנוצרה הינה אחד הפרמטרים המרכזיים בשכיחות עבירות הרכוש, וכנגזרת מכך, חומרת הפגיעה בציבור הרחב והאינטרס הציבורי לביטחון ולשלמות גופו ורכושו של האדם.

7.         עקב הקושי באיתור ולכידת עברייני רכוש אשר מטילים אימתם על הציבור הרחב, ניתן משנה תוקף לצורך בענישה מחמירה בעבירות מסוג זה, בין אם המדובר במעשה עבירה ראשון ובודד ועל אחת כמה וכמה כאשר המדובר בנאשם שפנינו, אשר הינו בעל עבר פלילי עשיר ביותר בעבירות מסוג זה. יפים לעניין זה דבריו של כבוד אב בית-הדין, השופט זיאד הווארי בע"פ (נצרת) 1303/07 טוקראס נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו):

"אין ספק כי מדובר בעבירות חמורות, שבוצעו בצוותא ותוך תכנון מוקדם... מעשים מסוג זה, גם כאשר הם נעשים כעבירה ראשונה, ללא רקע עברייני, מצדיקים ענישה מחמירה ומרתיעה..."

8.         בענייננו, הנאשם הינו בעל עבר פלילי "מרשים" ועשיר בעבירות רכוש על סוגיהן השונים. הנאשם הילך אימים על הציבור הרחב במלוא משמעות המילה, תוך שביצע את העבירות לאורכה ורוחבה של המדינה.

9.         הנאשם ריצה תקופות מאסר ממושכות אשר במצטבר הגיעו לכ-7 שנים, וכן תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי חב הפעלה לתקופה של 7 חודשים. מאסריו הממושכים ומאסרו על תנאי לא הביאו את הנאשם לכלל הבנה כי עליו לשנות דרכיו, נהפוך הוא, הנאשם המשיך בביצוען של עבירות רכוש כאשר סביר בהחלט יהיה לומר כי ממרום גילו ועברו, הפך הנאשם את חיי הפשע למקצוע לגיטימי עבורו לכל דבר ועניין.